שתף לחבר
מאמר זה שותף 1 פעמים.
שם המאמר: פילאטיס שיקומי לכאבי גב
פילאטיס שיקומי לכאבי גב
מאת: דניאלה מלאך- נציגה בכירה, בלעדית של "סטוט פילאטיס" בישראל ומומחית לשיקום - - - http://www.daniellamallach.com/
עקרונות השיקום עליהם מתבססת שיטת השיקום של סטוט פילאטיס, מושתתים על מחקרים עדכניים ומאפשרים טיפול נאות לאנשים המגיעים עם כאבי גב. העקרונות בנויים על עקרונות ביו מכאניים עדכניים ומסודרים באופן המאפשר בנייה מהיסוד אל המכלול.
המכאניקה של הגוף מתבססת על מבנה האגן ומיקומו ועל היכולת שלו להתייצב ולנוע בהתאם לדרישות המכאניות של כל תנועה. האגן מהווה צומת דרכים בין עמוד השדרה ופלג גוף עליון המונחים מעליו, לבין הגפיים התחתונות מתחתיו, שעליהן אנו עומדים ועליהן אנו נושאים את משקלינו. הזווית בה משתלבות עצמות הירך לתוך האגן (המכיל את מפרק הירך), תקבע את היכולת של המפרק לבלום את הזעזועים ולקבל את העומסים המגיעים מנשיאת המשקל בעמידה, הליכה, ניתור וריצה. הזווית בה משתלב עמוד השדרה ועצם העצה בתוך האגן אל תוך המפרק החשוב ביותר בגוף "SIJ-Sacro Iliac joint " תקבע את מידת היציבות והתמיכה לעמוד השדרה תוך כדי תנועות והעמסה. מיקום האגן במנח הניאוטראלי שלו מאפשר ארגון ומיקום נכון של מפרקי הירך מלמטה ומפרק SIJ מלמעלה. ברגע שהמנח הניאוטראלי מתאפשר, מתאפשרות גם כל התנועות האחרות בטבעיות.
השאלה הגדולה היא: כיצד נדע וכיצד נגיע לייצוב ומיקום האגן, על מנת לאפשר יציבות ותנועה טבעיים בכל התנועות הנדרשות במסגרת הפעילויות השונות שלנו בנשך היום?
התשובה מתחילה בשאלה נוספת: מי אחראי על יציבות האגן? התשובה לשאלה זו ידועה לרובינו ושמענו כבר רבות את המושג "שרירי הליבה". אכן, שרירי הליבה של האגן אחראיים על המנח הניאוטראלי שלו ועל שמירת היציבות שלו כאשר יש נטייה של כוחות חיצוניים להוציא אותו ממיקומו. השרירים האלו כוללים את הסרעפת, TA- השריר הרחב של הבטן, המולטיפידוס-שריר עמוק בגב, קרקעית האגן, הסיבים העמוקים של Psoas Major, סיבים מסויימים של QL- המרובע המותני ויש היום מחקרים המוצאים עוד קשר בין סיבי שרירים נוספים התורמים אף הם ליציבות מרכז הגוף.
מתוך האינפורמציה הזו אנו יכולים להבין את השאיפה להתחיל בעיקרון הראשון בטיפול באנשים עם כאבי גב ובכלל. בסטוט פילאטיס, הנשימה הינה העיקרון הזה. בכל שיעור פילאטיס נתחיל עם הפעלה של הסרעפת. קיימות דרכים שונות להפעיל את הסרעפת, שהמתאמן מזהה אותם כתרגילים, בסטוט פילאטיס אנו מתייחסים אליהם כאל הפעלות. מטרתינו כמטפלים, או כמדריכי פילאטיס שיקומי, היא להפעיל את השרירים שאחראיים על יציבות האגן ולהכניס אותם לתוך המערכת, על מנת לאפשר תזמון נכון של כל חלקי המכונה המדהימה שנקראת גוף האדם. ידוע שנשימה סרעפתית נכונה, עוזרת לגייס את כל השרירים הנוספים האחראיים על יציבות מרכז הגוף. תריגלי פילאטיס רבים יכולים להתאים ליישום העיקרון הזה. התייחסות למקור, תוביל אותנו להמשך הבנייה ולעיקרון הבא.
לאחר שלימדנו את המתאמן ואת המוח לגייס את השרירים שאחראים על יציבות האגן, נתחיל לתרגל את יציבות האגן. ללא הפעלת השרירים האלו לא יהיה טעם לאמן ולאתגר את היציבות. זו הסיבה שללא תרגול נשימה סרעפתית, אין טעם לעלות לשלב הבא: מיקום האגן. בפילאטיס שיקומי, נמצא עמדות מוצר משתנות, תוך שימוש באביזרי פילאטיס ומכשירי פילאטיס שונים. נמצא את מיקום האגן וננסה לבלבל את היציבות הזו באמצעות הנעה של הגפיים, של כלוב הצלעות. בכל תנועה כזו, ננסה למנוע את נטיית האגן לנוע ובאופן זה נאמן את המערכת המייצבת שלו. המתאמן ירגיש מאותגר בתרגילים שונים. אנחנו מדריכי הפילאטיס השיקומי נתייחס למגוון הפעולות כדרכים הכרחיות לפיתוח יכולות וחיזוק המערכת המייצבת.
את התאוריה הזו יודעים רבים מאיתנו. השאלה הגדולה מתחילה כשהמתאמן המגיע אלינו עם כאבים, לא מצליח למצוא מנח נוח. חווה כאב. חווה תסכול. כאן מגיע שלב האומנות והיצירה. בסטוט פילאטיס אחנו לא מסתמכים על אינטואיציות ותחושות בטן. מול המטופלים שלמגיעים אלינו עם כאבי גב, אנחנו רוצים להראות דרך ברורה ועקבית המחפשת פתרונות בהתאם לעקרונות מובנים.
קיימות דרכים למצוא את המנח המוריד את הכאב לרמות נמוכות ואפילו מעלים אותו. משם ממשיכים את ההפעלות (התרגילים), בעומסים נמוכים, שרשראות סגורות, ללא נשיאות משקל, בקצב איטי, טווחי תנועה קטנים, הרבה פידבק עם אביזרי פילאטיס ומכשירי פילאטיס המתואמים בדיוק למטרה. מתקדמים לעומסים גדולים יותר, לטווחי תנועה גדולים יותר ושמים כל הזמן לב שלא מבטלים את ההישגים שהושגו בשלב הקודם. באופן זה ההתקדמות מותנית ביכולות ולא בפרוטקול. אנו לא חוזים את קצב ההתקדמות, אלא מקשיבים לקצב שמכתיב כל מתאמן בנפרד.
משהושגה המטרה בשלבים האלו, המתאמן שהגיע לטיפול פילאטיס שיקומי, ירגיש הקלה בכאבי הגב. הביטחון בגופו יחזור אליו וניתן יהיה להציג בפניו התפתחות בתוכנית האימונים. ניתן להעלות את ההתנגדויות, לשנות עמדות מוצא, להגדיל מנופי תנועה, לשנות את קצב העבודה, לפתוח שרשראות (כמו רגליים באוויר ללא תמיכה), להוסיף עבודה פליאומטרית (כוח מתפרץ, ניתורים וכו), עבודה בנשיאות משקל, כשהמטרה לחזור לפעילות שאליה היה רגיל המתאמן לפני כאבי הגב. בשלב הזה, ניתן לעבור לאימונים ספציפיים, המאמנים את היכולת הנדרשת בסוג פעילות או ספורט של המתאמן. ניתן לבצע מעבר מהשלב השיקומי אל השלב המפתח יכולות אתלטיות מסובכות ועצימות בשיטת פילאטיס עם מכשירי פילאטיס. אותם מכשירים ושיטה שעזרה לטפל בכאבי הגב, יכולה להסב עצמה כעת לשיטה המפתחת יכולות והישגיות מבלי לחזור לאפיזודות של כאבי גב. רבים מהספורטאים שומרים על יכולתם באימוני פילאטיס עקביים.
אתר הבית: http://www.daniellamallach.com/
עוד מאמרים שיעניינו אותך:
שתף לחברמאמר זה שותף 1 פעמים.
שתף בפייסבוק
ניווט מהיר: