שתף לחבר
שם המאמר: נשימה - מה כל המהומה סביבה
נשימה - מה כל המהומה סביבה
מאת: דניאלה מלאך- נציגה בכירה, בלעדית של "סטוט פילאטיס" בישראל ומומחית לשיקום - http://www.daniellamallach.com/ פילאטיס תל אביב - מרכז הכשרה בינלאומי.
במסגרת עבודתי כמטפלת וכמובילה את תחום השיקום בקורסים לפילאטיס שיקומי לפיזיותרפיסטים, אני נוהגת להמשיך ללמוד אצל הטובים בעולם על מנת להתעדכן, להתרענן ובעיקר על מנת להמשיך ולהשקיע בלקוחותי.
הנסיעה האחרונה שלי היתה לקוסטה ריקה, שם עברתי קורס מיוחד של טכניקות צוואר המשלב את הגישה של תום מאיירס מחבר Anatomy Trains, אנטומיסט ומטפל בקנה מידה עולמי וד"ר בן בנג'מין מומחה למסאג' אורתופדי. אחסוך בסופרלטיבים למיניהם אודות הקורס, הרמה, היחס, המרצים, המחקרים שהוצגו והגישה הייחודית בשילוב עם מקום אקסוטי ומדהים ואתקדם לעניין הנשימה.
במשך הקורס הוצגו טכניקות לעבודה על השרירים שבדרך כלל מקוצרים, תפוסים, עובדים עבודת יתר וכתוצאה מכך גורמים לבעיות בצוואר. שרירים המחוברים למבנים הקשורים לצוואר, ישנו את הכוחות הפועלים על המבנים, החוליות או נקודות החיבור שלהם וישנו את פיזור העומסים למצב פחות אידאלי מהמתוכנן. התוצאה היא לחצים, שעם הזמן מתפתחים לפתולוגיות שונות כמו, דלקות במפרקים, היצרות תעלה, פריצות דיסק, אוסטאוארטריטיס ועוד.
בכל פעם שעבדנו על שרירים אלו, ציין תום שעוד לא פגש מישהו ששרירים אלו לא מקוצרים ולא מאוזנים עם השרירים האנטגוניסטים האמורים לשמור על האיזון ועל פיזור עומסים מתואם. אם ניקח לדוגמא את Pectoralis minor- זהו שריר החמבר את הזיז הקדמי של השכמה לצלעות הקדמיות העליונות ומנוגד לו הוא הטרפז התחתון. חולשה של הטרפז התחתון, או חוסר יכולת לגייס את הטרפז התחתון ביחד עם Pec minor יוצרת דומיננטיות של השני. דומיננטיות של Pec minor מושכת את השכמה קדימה ויוצרת הטיה של השכמה באופן שמשנה מיד את זויות השרירים המחוברים מהשכמה אל עמוד השדרה הצווארי, או אל כלוב הצלעות או אל הזרוע. נקודת ההתחלה של השרירים האלו משתנה בעקבות כך והדרך בה הם נכנסים לפעולה אינה נכונה ויוצרת עומס על הגידים. עומס ממושך על גידים יוצר תהליך דלקתי, שממשיך לפתולוגיות של חוסר יציבות , פריצות דיסק ועוד.
Pec minor הוא אחד משרירי העזר בנשימה. כאשר השריר העיקרי האחראי על הנשימה- הסרעפת, לא עובד בצורה מלאה, שרירי העזר מתגייסים לעזרה בפעולה הנדרשת. דמיינו לעצמיכם כמה חזרות מבצע השריר הקטן הזה ביום כדי לעזור לסרעפת להרים את הצלעות העליונות לצורך השאיפה.
שרירי עזר נוספים הם קבוצת הסקיילינס המחברים את הזיזים הרוחביים של חוליות הצוואר אל צלע ראשונה ושניה כמו מניפה מקדימה, דרך הצד לכיוון האחורי של כלוב הצלעות. גם הם יעבדו קשה יותר כאשר הסרעפת לא מבצעת את עבודתה באופן מלא. בין השרירים האלו עוברים כלי דם, מקלעת עצבים ברכיאלית המזינה את שרירי הגפה העליונה והשכמה. שרירים שעובדים עבודה קשה מתעבים. כשהם מתעבים יותר מהמתוכנן, הם מתחילים להפעיל לחץ על הגורמים העוברים דרכם, כמו כלי הדם והעצבים. נימולים והקרנות לעבר הזרוע וכף היד הם פועל יוצא מלחץ זה. אותו סיפור עם Pec minor השריר הקטן שדרכו עוברים עצבים וכלי דם הנמחצים כשהוא מושך או צובט אותם.
את כל זה ניתן לפתור בקלות על ידי נשימה סרעפתית מלאה ועבודה על הטרפזים התחתונים לתנועה מאוזנת במפרק הכתף. בתור מי שמתאמנת באופן זה, שחררתי לעצמי מתחים רבים שצברתי בהיותי מתאמנת אימונים עצימים בצעירותי.
בתרגול הטכניקות לשחרור השרירים האלו בקורס עם תום מאיירס, התעוררה שאלה כאשר הדגימו את הטכניקה עלי. תום נדהם ואמר שלא ראה מישהו במשך יותר מ-30 שנות ניסיון שאין לו קיצור בסקיילינס וב Pec minor כמו אצלי. ההתפעלות שלו עוררה אצלי תמיהה רבה ויחד עם זאת עודדה אותי ועזרה לי להבין שאני עובדת בדרך הנכונה עם הגוף.
אני לא סובלת מבעיות בצוואר ובחגורת כתפיים למרות שעברתי ניתוחים שונים בשתי הכתפיים. השיקום והתחזוקה שאני מבצעת, הבנויים על עקרונות השיקום אותם אני מלמדת בקורסים השונים למדריכי פילאטיס ולפיזיותרפיסטים, החזירו את השרירים לעבודה מאוזנת ומתואמת. כל משתתפי הקורס בקוסטה ריקה נעמדו לראות איך זה יתכן שאצלי הכל רך, גמיש ובאורך הנכון.
חישבו כמה חזרות של עבודה שרירית יש לנו ביום עם כל נשימה. חישבו איזה שינוי יכול להתחולל אם דפוס הנשימה ישתנה מבלי שתצטרכו לחשוב עליו. שיעורי פילאטיס המדגישים נשימה סרעפתית נכונה. אימוני פילאטיס המלמדים כיצד להתחיל תנועות בחגורת הכתפיים מהטרפזים התחתונים, ימנעו משרירי העזר הנשימתיים לקחת שליטה בתהליך הנשימתי, ישחררו את הלחץ על המבנים בצוואר, ימנעו התפתחות פתולוגיות כמו הקרנות, נימולים, פריצות דיסק צוואריות ובעיות שונות המתפתחות כתוצאה מכך.
הנשימה הסרעפתית יכולה להוריד את הצורך של עבודה מיותרת של שרירי העזר. הם חוזרים לאורכם הרגיל, לתפקודם המקורי, רק בגלל שהסרעפת עובדת נכון. הם מפסיקים לעזור לה יותר ממה שהם צריכים וכתוצאה מכך יורד הנפח שלהם, משתנה האורך שלהם, עולה הכוח ההתחלתי שלהם ומאפשר איזון סביב המבנים המחזיקים את הראש והצוואר.
במאמר זה הצגתי רק היבט אחד המדגיש את חשיבות הנשימה הסרעפתית. האבחנה של תום מאיירס בתוך הקורס הוכיחה לי ולכול המשתתפים שהכל אפשרי.
אתר הבית שלי: http://www.daniellamallach.com/
עוד מאמרים שיעניינו אותך:
שתף לחבר
שתף בפייסבוק
ניווט מהיר: