למה פילאטיס?

 

 

מאת: דניאלה מלאך. נציגה בינלאומית של ״סטוט פילאטיס״ בישראל. מומחית לשיקום.

 

 

 

 

 

כל אחד רוצה להרגיש טוב יותר עם גופו. ג׳וזף פילאטיס היה ילד חולה שחיפש דרכים להרגיש טוב יותר ודרך הפעילות הגופנית מצא את דרכו אל הבריאות. הרעיון שפיתח הפך לשיטה בתחילה בגרמניה- ארץ הולדתו, דרך מחנה השבויים באנגליה ועד ניו יורק לשם היגר, רצתה לגרום פעולה לכל מפרק ושריר בגוף על מנת לשמור על חיוניותו ולאפשר איכות חיים לאורך זמן. 

 

 

 

פעילות גופנית חכמה, המשלבת עבודת מזרן עם אביזרים ומכשירי פילאטיס מיוחדים, עם מיטה נוסעת- הריפורמר, מיטת הקדילאק, הכסא והקשתות השונות, המאפשרים מגוון דרכים להפעיל כל מפרק ושריר, כפי שנועד הגוף לעבוד בתכנון המקורי שלו.

שיטת פילאטיס מדגישה הפעלת שרירים מזוויות שונות וממשובים שבאימונים אחרים לא ניתן להגיע אליהם. 

באימון כזה מפתחים ומאזנים את הכוח, הגמישות, הקואורדינציה, שיווי המשקל וסבולת השריר, תוך כדי תנועה המתאפשרת בזכות המכשירים היחודיים.

משיגים דיוק, סינכרון, ריכוז, שילוב מודעות וקשר בין גוף, רוח ונפש.

הישגים אלו מניבים תוצאות של גוף חופשי ממתחים ומוכן לייצר עוד אנרגיה בחופשיות.

 

 

 

מאז נפטר ג׳וזף פילאטיס, קמו ממשיכיו ותלמידיו והמשיכו את דרכו. מתוך ממשיכיו, ממשיכים אין ספור של תלמידים לפתח את הרעיון המרכזי שהוא המשיך בעצמו משיטות עתיקות. מרכזי הכשרה רבים ברחבי העולם ובארץ. עידכונים ופיתוחים מודרניים למכשירים ולדרך המקצועית, מוצעים לקהל הרחב ולאנשי המקצוע בהתפתחות מתמדת. 

 

 

 

ככל שיש יותר זרמים ויותר היצע, הרושם הראשוני שיכול להיווצר הוא בלבול, או תחרות. פחות מבלבל יכול להיות כשההחלטה במי לבחור מתבססת על החיבור לאמת של הבוחר עצמו והכל מתלבש בדיוק על רצון הבוחר. כיום אנחנו יודעים שכמו שלכל אדם יש את טביעת האצבע הייחודית שלו, לכל מתאמן פוטנציאלי יש את הצרכים שלו ובהתאם לאופי ולנתונים, יש רצון. הגדרת היעד, הרצון של כל מתאמן פוטנציאלי יוצרת מצב שבו הבוחר סומך על עצמו גם אם הוא לא מבין את המקצוע, כיוון שהוא מרגיש את התוצאה על גופו. האמונה באמת הפנימית, בתגובת הגוף ובתוצאות המראות תמיד את האמת לאמיתה של הדרך הנבחרת, מראה שמגוון האפשרויות נחוץ למגוון הרב של הצרכים. 

 

 

 

תמיד עוזר לקבל המלצות מחברים, אך מה שטוב לאחד לא חייב להיות טוב לאחר ולכן חשוב לסמוך על הגוף עצמו. לנסות, להשוות, להאמין למה שמרגישים ולא למה ששומעים. מאוד מומלץ לשים לב לדרך בה המדריך מעביר את התורה שלמד והאם המילה ״צריך״ לוקחת דומיננטיות מול המילה ״מתאים״. בעידן המודרני שבו אנו חיים, המילה ״צריך״ מתחלפת ל״מתאים״. המתאמן אינו צריך להתאים את עצמו למדריך או לשיטה. חובה זו חלה על המדריך, שאחרי הכשרה מקצועית אמור להבין מה הם צרכי המתאמן וכיצד הוא יכול להוביל את המתאמן להצלחה וסיפוק, תוך לימוד שפת גוף חדשה. 

למידה של שפת גוף חדשה מלווה באתגרים ולכן חשוב לרצות ללמוד משהו חדש ולהצליח לחדש את יכולות הגוף.

הרעיון המרכזי של פילאטיס הוא לשנות תבניות, לצאת מדפוסים קבועים ולפתח גמישות מחשבתית יחד עם הגמישות המפרקית והגופנית. פיתוח הגמישות הזו, מצריך בחירת מדריכים ומאמנים המבינים את הקיבעון שיוצרים הרגלים ויודעים איך ללמד את המתאמנים את הדפוס החדש באופן חלק והדרגתי. 

 

 

 

בסוף כל שיעור, מרגישים טוב יותר מאשר לפניו. תחושות פחות טובות מסמנות שיש מקום לחקור את הסיבה ולהתעקש על כך שקיימת דרך מתאימה לכל אחד להרגיש טוב יותר אחרי האימון.

בתוך השיעור, המוח פנוי מכל מחשבה פרט להנחיות המדריך. הריכוז בהנחיות מאפשר חיבור הקשרים הנוירולוגיים בין המוח לגוף ומחווט חיווטים חדשים של תבניות מוחיות. השפעת האימון המיוחד הזה היא כמו מדיטציה תוך כדי תנועה, המשחררת מתחים ומייצרת אנרגיות חדשות.

כאבים נעלמים. מתחים משתחררים. אנרגיה חדשה נוצרת הן בגוף, הן בנפש והן בהתרוממות הרוח.

כל מפרק ומפרק מקבל תשומת לב, כל שריר מאותגר, הפעולות שהגוף מצליח לעשות מפתיעות ומספקות, המכשירים מעניינים והשיעור חולף ביעף והתחושה ממש ממכרת. הרצון לחזור ולהתאמן מספרת על גאונות השיטה. השיטה הנצחית, השומרת על גוף חזק ובריא ומאפשרת לכל מי שהתקשה להפעיל את גופו בשיטות אחרות, למצוא את הדרך לתחזק את מערכות הגוף ולא רק להיראות טוב יותר אלא בעיקר להרגיש טוב יותר.