מאת: דניאלה מלאך- נציגה בכירה, בלעדית של "סטוט פילאטיס" בישראל ומומחית לשיקום

 

מאז ומעולם עסקתי בפעילות גופנית. הצעות להשתתף בפילאטיס מכשירים, הייתי מבטלת בהינף יד. כמורה לבלט, מומחית לתנועה, נראה היה לי שמרמים את האנשים עם כל התנועות שאני משתמשת בהם כבר שנים ואומרים להם שזה פילאטיס. מצאו להם גימיק ולקחו את ג'וזף פילאטיס שנפטר בשנות ה-70 של המאה הקודמת והשתמש בתנועות שאנחנו מכירים מזמן, בנה כמה מכשירים וקרא להם מכשירי פילאטיס  ועכשיו יש לאנשים ממה לעשות עוד קצת כסף. שיטה חדשה על שם מישהו שלא בחיים. 

כשעברתי דירה מהקריות לתל אביב, התחלתי לכלכל את שני ילדי לבד ורצתי ממקופם עבודה אחד למישנהו, לימדתי אירובי ,עיצוב גוף, ספינינג והבנתי שאני צריכה עוד משהו. בחיפושי, הגעתי לבית ספר לפילאטיס מהראשונים שנפתח בארץ ולימדתי שיעורי פילאטיס בכל מקום שהציעו לי. היה לי קל, כי התנועות היו נהירות לי בהיותי רקדנית לשעבר. לא הרגשתי שזה משהו שונה ממה שכבר ידעתי, אבל זה מכר נפלא את עצמו והיתה לי עוד עבודה כמדריכת פילאטיס.

באיזשהו שלב, כשנפצעתי מתאונת דרכים ולא יכולתי יותר להשמש בגופי בפעילויות העצימות אותם הייתי עושה ומהם מתפרנסת, לא היתה לי ברירה. גם את תרגילי הפילאטיס שלמדתי לא הצלחתי לבצע וממקום מיואש והישרדותי נאלצתי למצוא דרך חדשה לכלכל את עצמי. מכיוון שכל חיי עסקתי בגוף, הציעה חברתי שאעשה קורס מדריכי פילאטיס בינלאומי, שנקרא סטוט פילאטיס. 

"זה הדבר היחיד שתוכלי לעבוד עכשיו כשאת לא יכולה להתאמץ, זה הדבר החדש שהולך להיות אופנה ויש לך רקע של הדרכה גופנית, אז לא יהיה לך קשה. אפשר ללמד פילאטיס מבלי להתאמץ גופנית ואת חייבת לבוא איתי לקורס. אם את רוצה להיות מבוקשת בתחום , את צריכה תעודה בינלאומית, בואי תלמדי סטוט פילאטיס עם מדריכת פילאטיס שהגיע מאריזונה."

למרות שלא היו לי אמצעים, לא היתה לי מסוגלות גופנית ודי לא האמנתי בשיטה שכולם כל כך מדברים עליה ושלא הצלחתי לראות מה כל כך מיוחד בה, הבנתי שאני לא יכולה להמשיך להיות מוגבלת בבית. למרות שקיבלתי 100% נכות מביטוח לאומי ומכיון שחברתי הסיעה אותי והחזירה אותי לקורס, כי לא יכולתי לנהוג...אזרתי אומץ ולמדתי קורס מזרן של סטוט פילאטיס, כשכולי פצועה ובקושי יכולה להניע את גופי. 

ברגע שנכנסתי, ראיתי את מדריכת הפילאטיס הכי לא מתאימה למה שחשבתי שמדריכת פילאטיס צריכה להיות. אחרי רגע קל של אכזבה....הבנתי ששפטתי אותה מוקדם מדי. מהרגע שהיא פתחה את פיה, ראיתי שהגעתי למקום הנכון. כל מה שאמרה היה חדש לי. בהתחלה לא הבנתי כלום והייתי ממש מתוסכלת, רציתי לברוח משם. "שילחי עצמות מושב...פיתחי עצמות בריח"...מכיוון שחשבתי שאני מבינה גדולה בפילאטיס, לא יכולתי לשאת את העובדה שאני לא מצליחה לבצע הנחיות הקשורות לגופי. המדריכה לא השאירה אותי באפילה, אלא התעקשה לעזור לי להבין מה אני צריכה להרגיש, מדוע יש לעשות זאת ואיך מבצעים כל דבר. בעקבות ההסברים, התהפכה תחושת הזלזול והתסכול בתחושת רעב. רעב ללמוד את הדבר החדש הזה שנקרא סטוט פילאטיס. באותו רגע ידעתי מה אני רוצה לעשות בעתיד. ידעתי שכל מה שחשבתי שאני יודעת עכשיו על פילאטיס,  לא היה נכון ושיש דרך אחרת להרגיש את התנועה שרואים מבחוץ. פתאום אותן תנועות מוכרות, שחשבתי שעובדים על אנשים בעיניים כשאומרים להם שזה פילאטיס כשאני יודעת שזה לא, מקבלות משמעות אחרת כשמבצעים אותן אחרת. 

התחלתי ללמוד, לקרוא, להתאמן. תוך 8 חודשים הרגשתי טוב יותר ואחרי שנה נסעתי לארה"ב , לאריזונה לאותה מדריכת פילאטיס, שהיה לה מרכז  אימונים ענק. נשארתי אצלה חודשים כדי לעבור את ההכשרה במלואה. הסטודיו שלה היה מלא באיביזרים שונים, שלא הבנתי בהתחלה את המשמעות שלהם. חשבתי שהיא מנסה להרשים בציוד הפילאטיס שלה. שוב הסקתי מסקנות מוקדמות. התבהר לי שלכל אביזר פילאטיס יש משמעות וסיבה כשבוחרים להשתמש בו. היא השתמשה בכל מכשיר למטרה מסוימת שהתאימה במיוחד למי שעבדה עימו. 

כך שהיתי אצלה מהופנטת כל יום מ-5 בבוקר ועד 8 בערב. לא אשכח את התקופה הזו. עברתי רגעים של יאוש, אך היא הצליחה לדרבן אותי להמשיך. כל זה היה ב-2002 וכיום ב-2012  יש לי מרכז הכשרה מרכזי וגדול למדריכים וסטודיו לפילאטיס בתל אביב. יש הרבה סוגי פילאטיס בתל אביב ובכלל, אך המרכז שלי מושך כמו שהיא משכה אותי בהתחלה. רבים עוברים את התסכול והרצון ללכת, ורק מי שמצליח לראות את אין סוף הידע ואת המקור המיוחד, נשאר מתוך רעב ללמוד עוד ועוד. אני מציעה את הבאר ששאבה אותי ומזינה אותי עד היום לכל מי שמעוניין ומוכן.

 

 

 

אתר הבית של פילאטיס בתל אביב - http://www.daniellamallach.com/ - pilates